במיה

רקע

במיה (Abelmoschus esculentus) היא ירק קיצי חד שנתי בעל תרמילים בשרניים הנאכלים בקיץ ואף בסתיו. צמח בעל עלים גדולים ופרחים יפהפיים בצבע צהוב בהיר. במיה משגשגת באזורים חמים ולחים, שטופי שמש. גידול אידיאלי לקיץ הישראלי. רוב זני הבמיה גדלים לגובה ולרוחב של מטר לפחות. 

איך מגדלים

אנו ממליצים לזרוע במיה מסוף האביב. ניתן לגדל צמחי במיה מוצלחים גם משתילים, אותם ניתן להכין ולהנביט כבר בסוף החורף. במיה נותנת יבול רב כל הקיץ כאשר היא גדלה בסביבה שטופת שמש, לחה, חמה, ובקרקע פוריה. להכנת שתילים אנו ממליצים להשרות את זרעי הבמיה במים פושרים למספר שעות ולאחר מכן לזרוע בתערובת אדמה לחה בעומק 1-2 ס"מ. כאשר השתילים בגובה 10-15 ס"מ אפשר להעביר אותם למקום גידולם הסופי.

תרמילי הבמיה מופיעים יום בלבד לאחר הפרח. אנו ממליצים לקטוף אותם עם הופעתם, לכל המאוחר כשהם באורך 7-10 ס"מ. לאחר מכן הם הופכים לסיביים והזרעים מתקשחים. הורדת תרמילים בוגרים מידיי מהצמח תעודד צמיחה של תרמילים צעירים חדשים. עם זאת, כדאי להשאיר מס' תרמילים שיגיעו לבגרות והתייבשו על הצמח לטובת איסוף זרעים לזריעה בשנה הבאה. צמח הבמיה מעט שעיר ועוקצני, גשו למלאכת הקטיף עם כפפות ושרוולים ארוכים אם אתם רגישים לכך. כאשר ישנם מעט צמחי במיה בגינה התרמילים מצטברים לכדי כמות ראויה באופן מדורג ורק לאחר מספר ימים - שבועות. במקרה כזה ניתן להקפיא את התרמילים שנקטפו בכל פעם ועם הצטברות הכמות הנדרשת לבשל בחגיגיות ושמחה (נשמרת מעולה בהקפאה).

מהגינה לצלחת

יכול להיות שקראת עד כה ובעצם מעולם לא אהבת במיה. כנראה בגלל מאפייניה הריריים שמייחדים אותה כירק "שלומדים לאהוב" וגם כמרפאת תחלואי בטן רבים. יש לנו הפתעה בשבילך, אפשר לטגן תרמילי במיה בטמפורה, לשלב אותם בסלטים פריכים, להחמיץ אותם ועוד. היא מהווה חלק משמעותי מהמטבחים באתיופיה, הודו, יפן, ניו אורלינס ועוד. במיה נאכלת בצורתה הגולמית, כבושה, מטוגנת, צלויה, על האש, קצוצה ועוד. טעמה עדין ומעט "עשבי" אך אופן הבישול שלה הוא שקובע את מרקמה והיא סופגת ומקבלת אליה מגוון טעמים רחב מאוד.

לסיכום

האמת שבמיה לא מקבלת את הכבוד הראוי לה (וגם אנחנו לא הצלחנו לכתוב עליה הרבה), אז פשוט תתחילו לזרוע במיה, נשנשו אותה בקיץ בערמות (לפחות כמו הילדים שלנו) מטוגנות עם שמן זית טוב, מלח ולא לשכוח גם

זרעים של במיה

לקנייה

לימון.